בתחילה היו אלה שמועות ראשוניות בלבד :

דיירים מבולבלים, מפוחדים והססניים, שטלפנו למשרדנו ופרשו באוזנינו את המתחולל בבנייניהם.

אח"כ היו אלה שיחות דיסקרטיות עם מהנדסי רישוי במחלקות ההנדסה השונות, שסיפרו לנו על התנהלות גסת רוח של יזמים. אלה נהגו להגיע למחלקות ההנדסה, להפעיל עליהם לחץ קבוע לזירוז הטיפול בגרמושקות להיתר בנייה ודרשו מהם להעלים עין מתנאי ההיתר המבוקשים.

בהמשך, נחשפו מצבים בעייתיים והתקבלו במשרדנו בהשתאות :

יזמים שזייפו חתימות דיירים והגישו בקשות להיתרי בנייה מאחורי גבם של הדיירים, יזמים שהציגו תכניות לדיירים, ולאחר מכן הגישו תכניות שונות לחלוטין לעירייה. הבטחות שהסתברו כהבטחות סרק : מחסנים שהובטחו לדיירים ולבסוף נמכרו לרוכשי הדירות החדשות, מרפסות שהובטחו לדיירים ולבסוף הוגשו בשטח מוקטן בבקשה להיתר הבניה, מקומות חנייה שהובטחו לדיירים הקיימים ולבסוף נמכרו לחדשים ועוד כהנה וכהנה.

הסיטואציה ההזויה, שבה מגיע יזם לבניין קיים, מקבל את הסכמת חלק מהדיירים לתכניות שהציע,מאיים על אלה שאינם מוכנים לחתום אוטומטית ודורשים תשובות, מזייף את חתימותיהם, לעתים אףמזייף את חתימת האדריכל/הקונסטוקטור שזה מכבר פיטר הפכה לחלום בלהות שהתממש עבור דיירי בניינים מסוימים באזור גוש דן והשרון.

והמציאות ממשיכה ועולה על כל דמיון : לעתים עושה עוה"ד מטעם הדיירים יד אחת עם היזם כנגד לקוחותיו, ששכרו את שירותיו כדי להגן על עצמם. לעתים אחרות, זוכה נציג הדיירים, זה היוזם את הקשר עם היזם והקבלן, להטבות מיוחדות יחסית לשכניו – זאת על אף שהצהיר על שקיפות, כנות, ניקיון כפיים ותום לב.

מצבים בעייתיים אלה זורים אימה בקרב דיירי בניינים בכל מקום.

 

 

 

 

לעתים דומה, כי אנו חיים במערב הפרוע מהדורת 2013.

 

על הכול לתת את הדעת ואת הדין בנדון.

על מחלקות ההנדסה בעיריות השונות לפתח מודעות ורגישות מיוחדת לפרויקטי תמ"א 38, על הדייריםלמנות בזהירות את נציגיהם, ועל אלה לבחון היטב מי היזמים המגישים את הצעותיהם לפתחם, ועלהיזמים לנהוג ביושרה, באמינות ובתום לב בדיירים הקיימים ובתכניות המוגשות להיתרים.